
האושר שבפחד או היופי שברוע....
השבוע נכנסתי לאחד מאתרי הדת . עלתה שם שאלה כיצד ניתן להתמודד עם פחדים. הרב החכם נתן כמה עצות להתמודדות עם פחד… והרי הן לפניכם….
"הסגולה הטובה ביותר לכעס היא אמונה ובטחון, כי כבר אמרו חז"ל שהפחדים והחרדות שיש לאדם זה רק כדי להחדיר בלבו אמונה ובטחון בה', וכבר ידועים דברי הגר"ח מוולוז'ין, על האדם לומר: "כל הכוחות כולם בטלים מול כוחו של בורא עולם"
- תזכרי שטוב לפחד ולזכור את יום המיתה: "אשרי אדם מפחד תמיד" (משלי כח',יד')
פרקי תהילים המועילים לפחד:
פרק עג – להינצל מפחד
פרק נג – להפחיד את שונאיך
פרק יד – מועיל לפחד (לדרוש ה')
פרק קמה' – אשרי יושבי ביתך מעולה לפחד
פרק מ' - מועיל לפחד (לעשות רצון ה')"
אנסה להסביר במילים פשוטות יותר למה מתכוונים אותם רבנים היודעים הכל ומסתמכים על הספר ה"קדוש", אותו ספר שאסור לתהות על קנקנו, לשאול שאלות, הספר המתהדר במשפט, "נעשה ונשמע" כאילו וזאת הדרך שבני אדם צריכים לסגל לעצמם.
ספר התורה באמת שלו וברצון כותביו, מעוניין לשמר אותנו אמונים עליו, שואף "להרוג" את התפתחות האדם, הסקרנות היא תכונה שנולדנו עימה כדי להתפתח, תינוק שאינו סקרן ובוחן דברים לא יוכל להתפתח ולהגיע להישגים כתינוק סקרן הרוצה להבין את הסובב אותו, בימינו תינוק שאינו מגלה סקרנות ומראה אפאתיה, חסר התלהבות ועניין ישר מאובחן ורוב הסיכויים שתמצא אצלו בעיה כלשהיא.
המודע שלנו הוא האני, הצורה שבה אני רואה ופועל ביום יום
התת מודע הוא המודע הקולקטיבי, כל האינפורמציה האגורה בתוך מוחנו , כל הממים שנתווספו מאז התפתח המח האנושי.
התורה מעודדת אצל הקולקטיב תפיסה מסויימת. ברגע שתובנה מסוימת נקלטת בקולקטיב כאמת היא משתרשת בתת מודע שלנו , בתת מודע הקולקטיבי אפילו אם זה שקר אחד גדול, שרוב הציבור יודע שזה שטויות כמו אמונה תפלה* אולי מכאן התפתחה המילה תפילה? , מעניין יהיה לדעת את האבולוציה של השפה, אם נכון הדבר שהמילה תפילה התפתחה משורש ת.פ.ל הרי שכל ספר התורה נכתב בידי אנשים מאוד מאוד חכמים, סופרי הסת"ם שסתם כותבים או כותבים דברי סתם. לפי המילון כאשר אנחנו שומעים את המילה סתם אלו הקונוטציות שעולות לנו בתת מודע, לא ברור, לא מוגדר, לא מפורש, לא קבוע, זמני, ארעי; ללא כוונה, בעלמא, בכלליות , סופרי הסתם ידעו להשתמש במילים הנכונות להסוות את מטרתם הנעלה, לשלוט בך, הם אומרים לאני האישי שלך, דבר מה שאינו מתאים לאמת המוסרית שלך, אתה מקבל אותו כאמת ופועל לפיו בגלל שהתת מודע שלך, המוזן מימים ימימה בשקרים שלהם, אומר לך שזה אמת.
המודע שלך קולט את המילה תפילה כמילה חיובית. כדי להיות בטוחה איך המודע שלי ושל הקולקטיב קולט ומפרש באופן אוטומטי את המילה תפילה, הלכתי כהרגלי למילון וזה מה שמצאתי. תפילה-(נ') פנייה לאלוהים (ללא קיים), שירה לאלוהים, פיוט, מזמור, שיר דתי; בקשה, תחינה, תחנונים, הפצרה, עתירה, חפץ, משאלה, תקווה, בקשת סליחה. בשנייה שהתת מודע שלך שומע את המילה תפילה אתה מרגיש שעשית משהו שאינו בסדר עליך לבקש סליחה.. להתחנן, ולבקש את אשר לא מגיע לך…
לפי הבנתי המפוקחת יותר , אם תפילה היא אכן משורש תפל הרי שמה הטעם בה? אם השורש תפל איזה פירות יצאו מעץ זה? שום כלום שהוא טוב… רק משהו רע…
.
עכשיו אחזור לניתוח הכתוב, איך הוא מתקבל בתת המודע, האני הקולקטיבי, ובמודע, האני .
לא לשכוח את הנושא, איך מתמודדים עם פחד,
"הסגולה הטובה ביותר לכעס היא אמונה ובטחון"
אז אם אני מבינה נכון את המשפט, המעלה הטובה ביותר כדי לכעוס היא האמונה והביטחון?
"כבר אמרו חז"ל שהפחדים והחרדות שיש לאדם זה רק כדי להחדיר בלבו אמונה ובטחון בה'" ואתם עדיין מתפלאים למה הם מספרים לקולקטיב שלנו סיפורים מפחידים על מה שיקרא לנו בעולם הבא אם לא נציית לחוקיהם ונעשה כדברם? זו כל המטרה שלהם בהפחדות שמפחידים את המאמינים כבר אמרו חז"ל שהפחדים והחרדות שיש לאדם זה רק כדי להחדיר בלבו אמונה ובטחון בה',.,
- "תזכרי שטוב לפחד ולזכור את יום המיתה" ואני שואלת, מה טוב להעביר את החיים בפחד מיום המוות, איך יכול אדם עם שכל רציונאלי לחיות בפחד כל חייו ולהגיד טוב לי?
"אשרי אדם מפחד תמיד" , לפי המילון, אשרי. (מ"ק) מאושר הוא, ברוך הוא, כל הכבוד לו
האני, המודע, שומע מאושר האדם שתמיד מפחד, והקולקטיב, התת מודע קולט, מאושר הוא, ברוך הוא, כל הכבוד לו ,הידד, ככה צריך לחיות את החיים. ואני תוהה, איך באמת יוכל אדם לדעת שהוא צריך לצאת מהפחדים שלו, להתעורר, לעשות משהו כדי לשנות את המציאות שלו ולפתור את הפחדים שלו אם הם גורמים לו לאושר? הלוא ידוע בכל ספרי הפסיכולוגיה (שלא כמו בספר התורה, שאדם מאמין מסתמך רק עליו) שפחד משתק. אז.. מותר לי להבין שלהיות משותק זה חלק מלהיות מאושר?
איך יכול אדם לחיות חייו בפחד ובאושר ? פחד ואושר לא הולכים ביחד לפי כל היגיון בריא. רק לפי ההיגיון של מי שרוצה לשבות אותך. האינטרס שלו הוא שתעריץ את הפחד, תחיה אותו ביו יום , ותהיה משותק לעשות מעשה לתועלתך.
"פרקי תהילים המועילים לפחד:
אם אני לא טועה השאלה הייתה איך מתמודדים עם פחד, איך אפשר להיות מאושר למרות הפחד,לא איך להועיל לפחד, לגרום לעוד פחדים, אז למה בכלל כדאי לקרוא פרקים שיועילו לפחד?
פרק עג –" להינצל מפחד" את הפרק הזה אולי עוד כדאי לקרוא, לא משנה בנקודה זו על מה הוא מדבר, מספיק שהמשיב לשאלה איך מתמודדים עם הפחד, מתייחס אל הפחד כדבר שלילי, מה שתואם יותר את השקפת הידע של הפסיכולוגיה בת ימינו.
פרק נג – "להפחיד את שונאיך". במקום לפתור בעיות בין אנשים בדרכי גישור, הרב החכם מציע שכדי שתוכל להתמודד עם פחדים עליך לקרוא פרק מספר תהילים שיעזור לך להפחיד את שונאיך…..
פרק יד – "מועיל לפחד (לדרוש ה')" עוד המלצה לתועלת הפחד ולא לתועלת השואלת… ואני אומרת, לבקש אלוהים, דבר שאינו קיים חייב עליו שהוא מועיל לפחד,אפילו הרב החכם אומר לדרוש ה' מועיל לפחד
פרק קמה' – "אשרי יושבי ביתך מעולה לפחד". אם אתה באמת רוצה לפחד, אל תצא מהבית…
פרק מ' – "מועיל לפחד (לעשות רצון ה')" לעשות רצון ה' מועיל לפחד
ואלו רק מקצת מהדוגמאות על "נפלאות התורה".
איך משתלטת לה תפיסה שחיים בפחד זה אושר….
ומנגד…